לחם שמים על משנה בבא מציעא · פרק 4 · משנה 3

ארבעה לפי מה שגורסין בסמוך וכן בכ"מ. שתי כסף (ערפ"ו דשבועות) ראוי להיות כאן ארבע. בלי ה"א. וצריך בדיקה בספרים ישנים.

ארבע כסף מכ"ד לסלע משום דקבעי למתני סיפא. הורה ר"מ ח' כסף שהם שליש. ולא מצי למתני בלישנא אחרינא. נקט נמי רישא האי לישנא בסלע. זה פשוט. ומ"ש בתי"ט. אין לו טעם וריח.

שתות למקח פשוט דהך שתות לבד משכר הראוי לו. לתגר או לחנוני. שיש להם שתות בשכרן. בדברים שיש בהם חיי נפש בסתם. אם לא הוקר השער (כי אז נוטלין כפי השער. אפילו הרבה) וכן לפי הטירחא ולפום צערא. אגרא. טפי משתות. כדאשכחן לר"י בגמרא דמכילתין פ"ד (ד"מ) וכן אתה מוצא בככר שבפונדיון. שילהי פאה. דאיכא מ"ד צא מחצה לחנוני. וכל זה נקרא קרן. ומחשבין את האונאה אם היא שתות יתר על זה. אם לא בדבר ששומתו ידועה בפחות משכר הראוי. ומצוי לקנותו כך.

כדי שיראה לתגר כו'. לפי מה שמצוי רוב פעמים שיכול להראותו כו' תו'.

ומ"מ לא יכלו לקצוב לו שיעור שוה. כמו בסלע. כי לא כל המקומות שוין בכך. יש שמצויין להם תגרים ברוב פעמים. ויש לעתים רחוקות.

אלא משערים בכל מקום ומקום. לפי מה שמצויים תגרים ברוב פעמים באותו מקום.