משנת ארץ ישראל על משנה חלה · פרק 4 · משנה 3

שני קבים וקב אורז – או שני קבים, וקב תרומה באמצע אינן מיצטרפות – שני קבים של אישה אחת וקב אחר הפטור מחלה אינם מצטרפים, אף אם נשכו זה את זה. האורז פטור מחלה, וכן בצק דגנים של תרומה.

דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין שכבר נתחייב בחלה – אם הקב האמצעי הוא מבצק שהורמה חלתו קודם הוא מצטרף, שכן הוא שייך בחלה. המשנה מביאה דין חדש שהוא המשך למשנה א. לא נאמר מה קורה אם אלו שני קבים של חיטים וקב כוסמין באמצע, ודומה שאלו מצטרפים, ואילו שני קבי חיטים וקב שעורים באמצע אינם מצטרפים. אבל לרבי יוחנן בן נורי, ולפי הגרסה "כל המינים מצטרפין", הרי גם במקרה זה הם מצטרפים. המשנה נקטה, אפוא, דוגמה של אורז כדי להיות כדעת הכול ולא להיכנס למחלוקת התנאים שבמשנה ב. כל זאת לפי הגרסה "כל המינים מצטרפין". אבל אם הגרסה המקורית במשנה ב היא "שאר המינים", קשה מדוע ננקטה הדוגמה של אורז ולא דוגמה של דגן ממין אחר שיש בה יותר חידוש. לפי דרכנו זו ראיה מסוימת לגרסה "כל המינים".

ההלכה במשנה אינה עקבית, שהרי מה הבדל יש בין קב תרומה לקמח שניטלה חלתו. בתוספתא (פ"ה ה"ג וה"ד) ההלכה עקבית יותר אך שונה, כפי שעולה מהטבלה.

הצטרפות דבר שניטלה חלתו לדבר שטרם ניטלה חלתו

התוספתא מספרת כיצד עוצבה ההלכה שלב אחרי שלב. בשלב ראשון החליטו רק שקמח שניטלה חלתו אינו מצטרף, ובשלב שני "הוסיפו עליהן" את שני הדינים האחרים. המשנה מייצגת, אפוא, את השלב הקדום לפני שהחליטו שקב אורז וקב תרומה אינם מצטרפים, ואילו התוספתא את השלב המאוחר. בשלב של המשנה נקבע איסור על צירוף בצק שניטלה חלתו, ולא גזרו על צירופים אחרים. בשלב שני "יישרו את הקב" וקבעו דין אחיד. זו דוגמה נדירה להתהוות ההלכה בשיטת התקדימים. ההלכות נקבעו שלב אחר שלב, פרט אחר פרט, ובשלב הראשון לא נקבעה מדיניות אחידה. ההחלטה הייתה על המקרה הבודד מבלי לקבל החלטות שיטתיות. בשלב שני איחדו את ההחלטות לקראת מערכת שיטתית¹⁸¹בדרך פירושנו אנו מציעים שחזור דומה של הלכות רבות. ברם, בדרך כלל אין הדברים יוצאים מגדר טענה או הנחת יסוד. במקרים ספורים שימרו לנו המקורות את העדות על התהליך כמו במשנתנו. דנו בכך, בקיצור נמרץ, במבוא הכללי לפירוש המשניות. .