קריאה במקור

ברטנורא על משנה ערלה · פרק 1 · משנה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ומצאו נטוע. פטור. דכתיב (שם) כי תבואו אל הארץ ונטעתם, פרט לנטעו עובד כוכבים עד שלא באו לארץ:

נטעו. בין ישראל בין עובדי כוכבים לאחר שבאו לארץ, אע״פ שלא כבשו ישראל את הארץ חייב דכתיב (שם) כל עץ בין נטעו ישראל בין נטעו עובד כוכבים:

הנוטע לרבים. שנטע ברשותו לצורך רבים:

חייב. דכתיב (שם) יהיה לכם ערלים להביא הנטוע לרבים:

ורבי יהודה פוטר. סבר ונטעתם נמי משמע לרבים ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט. ורבנן סברי ונטעתם כל אחד לעצמו משמע. ואין הלכה כר׳ יהודה:

והנוטע ברשות הרבים. לצורך עצמו:

והעובד כוכבים שנטע. בשדה של ישראל:

והגזלן. שגזל קרקע ונטעה, ונתיאשו הבעלים ממנה:

והנוטע בספינה. אע״פ שאינה נקובה, אם היא של חרס לפי שאין כלי חרס עומד בפני השרשים והן מפעפעין דרך החרס ויונקים מן הקרקע. אבל של עץ בעי נקיבה:

והעולה מאליו. ודוקא במקום ישוב, אבל במקום יערים ומדברות לא:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 319ed81d382738a474623a8c290257352f8e5f62314ef17f342d63d34d2c0557