תוספות רבי עקיבא איגר על משנה תרומות · פרק 1 · משנה 4

[אות ג] אין תורמין זיתים וכו'. בהר"ש הקשה וא"ת לר' מנא דמפרש טעמא דזיתים על שמן וכו' זיתים על זיתים לשתרי וכו' ולא זכיתי להבין דר' מנא נותן טעמו רק להא דאפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה. ובזה מפרש הטעם משום דתורם לפי זיתים ולא לפי שמן. ובאמת זיתים על זיתים דיעבד תרומתו תרומה אבל לענין לכתחילה בלא"ה אסור *) מנגמר מלאכתו לאין נגמר ופשוט וצע"ג: *) צ"ל משלא נגמר

[אות ד] בהר"ב ד"ה אין תורמין. דכתיב כדגן מן הגורן מן הגמור וכו'. אע"ג דהת' בדיעבד תרומתו תרומה הכא שאני דהוי פסידא לכהן כך איתא בירושלמי וכתב הר"ב בפירקין (מ"ח) ומזה תמוה לי על הר"ב אימא משנתנו מיירי גם בזיתים הנכבשים דהוי נגמרה מלאכתן ואפ"ה לא הוי תרומה משום פסידא דכהן וכן נראה בדעת הרמב"ם (פ"ה הי"ח מה' תרומ') עי"ש. וצ"ע:

[אות ו] בתוי"ט ד"ה ולא ממעשר שני. ולא מפירות כו'. ולענ"ד י"ל דטעם הפטור הכא היינו שנפדו אחר המירוח כמו בהקדש ה"נ במ"ש ומטעם דבשעת מירוח דחל חיוב תרומה היה ממון גבוה כיון דקרא עליו שם מעשר שני ועיין (פ"א מ"ג דחלה):

[אות ז] בתוי"ט ד"ה ולא מן החיוב. אמאי פסיק התבואה והזיתים. נלע"ד בהדיא מבואר בתוס' פ"ק דר"ה (דף י"ב) ובר"ש (פ"ב דשביעית) דבכל מילי שיעורו בהבאת שליש ומטעם דבעינן שזורעה ומצמחת אלא דבכולהון אפשר ליתן סי' להבאת שליש (והיינו בתלתן דיש לידע אם זורע ומצמחת כמ"ש הרע"ב שם שנותן לתוך המים וכל פרידה ששוקעת רובה במים ידוע שמצמחת) ובאינך נקט מתני' סימנים ורק בתבואה וזיתים אין לידע אימתי הגיע לזורעת ומצמחת ולית בהם סי' דשוקעת כמו בתלתן והכל ניחא: