תוספות רבי עקיבא איגר על משנה תרומות · פרק 2 · משנה 6

[אות כא] ותורמין . קשה לי להרמב"ן דסבר דזיתים וענבים כשאר פירות שאין חייבים מדאורייתא רק אחר שיעשו תירוש ויצהר. וכ"כ רבינו יונה ברכות (דף מ"ה ע"א) ד"ה כל שטבולו במשקה. ולכאורה ראיה מפורשת לזה מהירושלמי (ספ"ג דחלה) בסוגיא דטבל מדרבנן בטל ברוב. והא תנן כיוצא בה וכו' אמר ר' מנא קיימתא בשמן של זית מסק. הרי להדיא דזיתים עצמן רק טבל מדרבנן וכ"כ המהרש"א בחי' אגדות יומא (דף ע"ו ע"ב) א"כ איך תורמין זיתים על שמן לולא הפסד כהן (כפ"א מ"ח). וכ"כ תורמין משמן על זיתים הנכבשים כשם מ"ט הרי מפריש מחיוב על הפטור או איפכא דאפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה וצ"ע:

[אות כב] בר"ב ד"ה תורמין. העומדים להוציא שמנן. וקשה הא הוי דבר שלא נגמר מלאכתו וצ"ע:

[אות כד] בתוי"ט ד"ה כל שהוא כלאים. לא כ"ש. ואף למה דקי"ל דאינו חייב משום כלאי הכרם עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד כמ"ש הר"ב (ספ"א דכלאים) וא"כ בדגן ותירוש אינו חייב משום כלאים מ"מ הוי ק"ו מה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אפילו ע"י דבר א' אמרה תורה תן חלב תירוש ודגן שהם כלאים זה בזה ע"י דבר א' לא כ"ש. בכורות (דף נ"ד ע"א). ואינו דומה למתני' (דרפ"ט דבכורות) דמעשרין מעשר בהמה מן הכבשים על העזים אף דאיכא כהאי ק"ו מחדש וישן. משום דוצאן כתיב משמע כל צאן א' עי"ש. וא"כ ה"נ כל מיני דגן א' הוא. היינו התם אייתר קרא דה"ל לכתוב וכל מעשר בהמה וניליף תחת תחת מקדשים דאין חיה בכלל בהמה. וגם ניליף דאין מעשרין מבקר על צאן ולא מן כבשים על עזים בק"ו דחדש וישן אע"כ דקרא אתי לאורויי דדוקא בקר וצאן הוא דאין מעשרין מזה ע"ז אבל כל צאן א'. אבל הכא אצטריך למכתב דגן למעוטי שאר מינים. גמרא שם:

[אות כג] תרומתו תרומה. משמע אף במזיד. ולעיל מ"ב בתורם מטמא על הטהור אחמור טפי כיון דלא חזי כלל לאכילה. הר"ש במתני' דלעיל: