תוי"ט ד"ה ועל משאן. וה"מ למיתני ועל מגען ועל הסיטן כו'. נ"ל דהר"ב ל"ד דלטעם הרע"ב (והוא מהרמב"ם) במה שתולין על מגען לח ברה"ר הוא משום דא"א שלא ידבק כו' א"כ בהסיטן אף בלח טהור ברה"ר ולפי"ז שפיר שייר התנא להסיט. והר"ש לשיטתיה דלא נחית לטעם זה עי' בדבריו:
קריאה במקור
רש״ש על משנה טהרות · פרק 4 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9bc6e5149eb205994cec6ccbc2ad36978d567db9776b3c03c201fc2f062b09b9