עי' בא"ר שמחק מלת אלא שבמשנה וכ' דהאי בבא משקין שנטמא כו' הוא דברי ר"א ע"ש. ול"י מדוע אפקה מר' יהושע. הלא גם הוא לא אמר אלא דפוסלין את האוכלין והיינו משום דאחורי כלי דין שני לטומאה יש להן ופוסלין לבד אה"ת ואין מטמאין אבל המשקין שנגעו באה"כ נעשו ראשונים ומטמאין את האוכלין להיות שניים ושפיר אמר מטמאיך לא טמאוני רק פסלוני ואתה טמאתני ואולי משום דא"כ בכל השניים נמי וכדתנן בפ"ח דפרה מ"ז:
קריאה במקור
רש״ש על משנה טהרות · פרק 8 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בהרע"ב ד"ה ר' יהושע הביא מקרא דובא השמש וטהר ואחר יאכל מה"ק לראיה דטבו"י פוסל אה"ת. ול"ד דמזה לא מוכח דפוסל בנגיעה רק דאסור לאכול. אבל ביבמות (עה) מביא על נגיעה קרא אחר והוא במים יובא וטמא עה"ע ע"ש. ועי' בשבת (יד ב) דגם הגמ' עצמה מביאה מקרא דובא השמש כו' ועי' פרש"י שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9bc6e5149eb205994cec6ccbc2ad36978d567db9776b3c03c201fc2f062b09b9