בהרע"ב ד"ה באחרונה. ואפי' היה מן הבור כו'. לרווחא דמלתא כתב כן דעיקר הטעם הוא דאין מחזיקין ממקום למקום. דמה יענה בהא דאם זולף במחץ ונמצא שרץ אף בראשונה כולן טהורות:
קריאה במקור
רש״ש על משנה טהרות · פרק 10 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוי"ט צל"ע כו'. ועי' בתו"ח. אבל מ"מ קשה בבדק ולא כסה איך מחזיקינן ממקום למקום. וי"ל כיון דמזמן לזמן מחזיקינן א"כ יש לנו למיחש דלאחר שבדק (תיקף) [תיכף] בשעת מילוי. כבר היה בה השרץ. ואם א"א שיבוא לה ממקום אחר נאמר שבא אליה מן הבור. אבל לפמש"כ לעיל פ"ה מ"ז אף מזמן לזמן לא ה"ל להחזיק בכה"ג וצ"ע:
סליק מסכת טהרות. בעזרת יוצר המאורות
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9bc6e5149eb205994cec6ccbc2ad36978d567db9776b3c03c201fc2f062b09b9