בהרע"ב הני י"ג כו'. ולעד"נ לחשוב שחיטה ומליקה בתרתי שהרי ר' יוסי מחלק ביניהן. אולם צריכה מחשבה אינה מן המנין דזאת לא חשיבותא גבה. אדרבה אם לא היתה צריכה מחשבה אז ה"ל לחשוב:
קריאה במקור
רש״ש על משנה טהרות · פרק 1 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוי"ט ד"ה הכנפים. עמש"כ בשבת (מ"ט) בס"ד:
ד"ה מיטמאות. ול"נ דהכא מיירי בשחוטה. הגם דפתח יג"ד בנבלת כו' היינו משום דרובן הם בנבלה וכה"ג משני רבא בשבת (ס.) וכן לקמן פ"ד מ"ו אלו ספיקות שטהרו חכמים וחשיב בהן ספק נזירות וספק בכורות דלא שייכא בם לישנא דטהרה. ולפמש"כ בברכות (ד) אין ראיה מזה. ותדע דהא חשיב והאוכל אמה"ח ממנה ובה אינו מטמא אמה"ח כמבואר ברמב"ם פ"ג מהל' אה"ט הט"ו. ועכ"ז נ"ל דמאי דלא קחשיב פסול גויה (וכמו שהעלה התוי"ט זה בצ"ע לעיל במ"א בד"ה ומטמאה) הוא משום דאין בזה שום חידוש דדבר זה נוהג בכל האוכלין. ובעוף טמא איצטריך לאשמעינן לאפוקי מטעותא דבעל מ"נ אשר הבאתיו בשבת (יד) ע"ש. אח"ז ראיתי בתו"ח שגם הוא נגע קצת בזה. אך מש"כ עוד דמיירי בפחות מכזית שאין סופו לטמא טומאה חמורה ולכן צריך הכשר שרץ ומים. נעלם ממנו גמ' דכריתות (כא) ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9bc6e5149eb205994cec6ccbc2ad36978d567db9776b3c03c201fc2f062b09b9