תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סוטה · פרק 8 · משנה 3

[אות כח] בהרע"ב סד"ה והמחזיר. כתיב אשה חדשה. והא דכתיב גבי בית חדש י"ל ג"כ דממעט מי שמכר בית וחזר ולקח ממנו וע' במ"ל:

[אות כט] תוי"ט ד"ה אלמנה לכ"ג. וכדאיתא בגמ'. באמת בגמ' לא אמרו כן על המתני' דהא במתני' לא קתני טעם משום ולא לקחה (וי"ל דבאמת הטעם משום הא הירא מעבירות שבידו כדנקטה לה ר' יוסי מ"ה. אלא דקדקו כן על הברייתא דקתני ולא לקחה פרט לאלמנה לכ"ג וכו' לימא דלא כריה"ג וכו' אפילו תימא כריה"ג כדרבה. אלא דמ"מ לפי (שינויא) דהגמרא הנ"ל כתב הרע"ב לפרש כן במתני' דטעמו משום ולא לקחה. והתי"ט ביאר דמ"מ אתי' אפילו כריה"ג. ואולם מה דפשיטא ליה כך להתי"ט מספקא לי למה דצידדו התוס' יבמות (ד"י ע"א ד"ה לר"י נמי). דאפשר דאסור לקדש מדרבנן שמא יבעול עי"ש א"כ צ"ל דמה דמשנינן הכא כדרבה. אף דמ"מ אסור מדרבנן לריה"ג אף בשביל עבירה (אינו) חוזר מ"מ הברייתא דנקט לה בדרך פי' הקרא דולא לקחה נקט שפיר דהקרא בא למעט אלמנה לכ"ג בקידש לחוד. אבל במתני' דהכא דנקט גוף הדין אלו שאין חוזרים (אם איתא דטעמא דמתני' משום ולא לקחה א"כ באם אשתו זו כשירה לו אלא שלקח אחרת שהיא אלמנה חוזר) והא באמת מ"מ לדינא אינו חוזר משום דעבירה דרבנן בידו ואיצטרך לומר דמתני' דלא כריה"ג (כ"מ ומחמת שקשה לי להבין דברי רבינו בזה. לכן מה שלפענ"ד שיבוש שמתי בין ב' חצאי לבנה. ולא רציתי לשלוח ידי. והלומד ילמד בטוב לפי שכלו):