תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סוטה · פרק 1 · משנה 5

[אות ח] הר"ב ד"ה שוברת כתובתה כו'. מקרעת כתובתה. ויכול לכוף אותה שתחזיר לו הכתובה ע"י שמעכב אותה בגט. שמעכב הגט אצלו עד שתחזיר לו הכתובה תוס' (בפשוטו נראה דאם כותבים שובר או במקום שא"כ דכופין אותו ליתן גט. וע' תוס' זבחים (ב' ע"ב ד"ה סתם כו'). ואפשר דכוונתם דאם שניהם מתרצים אין הב"ד כופין ואין חוששין שמא תבעל לו ומהני' הפרשה. וע' בת' הרשב"א (סי' תת"ב). אמנם נראה דאין ראיה מהכא דיכול לומר אתן לה גט ע"מ שתחזיר לי הנייר דמהני כדאיתא בגיטין (דע"ה ע"א) ושיחזיק הגט בידו ולא יהיה לה ראיה על הגירושין עד שתחזיר לו הכתובה אבל במחזירה לו הכתובה או בשובר למ"ד כ"ש א"י לעכב ראייתה וכופין אותו ליתן לה ראייה על הגירושין. או שהב"ד כותבים לה ראיה שנתגרשה ומיירי הכל ברצונו לגרשה ומדוקדק היטב לישנא דתוס' שמעכב הגט אצלו וכו'). ואולם בסוגיין מוקי הכי למתני' במקום שאין כותבין כתובה כדי לדחות שלא להוכיח דכותבין שובר אבל למאי דקיי"ל כותבין שובר כמ"ש הר"ב בפרק בתרא דב"ב (מ"ו) א"כ משנתינו גם במקום שכותבין כתובה. וצ"ע על הר"ב בזה: