תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כריתות · פרק 3 · משנה 10

[אות יב] במשנה ומה אם הנדה. קשה לי איך ילפינן שבת מנדה הא איכא למפרך דנדה שאני שכן נהנה. כמ"ש הרע"ב (במ"ט):

[אות יג] ברע"ב ד"ה בהמה כשבת. מרבי אליעזר. לפ"ז המסקנא דבא על ה' בהמות דאינו חייב אלא אחת כיון דרק הוא מוזהר. ותמוה לי על דברי תוס' רי"ד (קדושין דף ע"ז ע"ב) דכתב בפשיטות דנ"ל דגם בבהמה אמרי' גופים מחולקים דמה לי רבע ה' בהמות ומה לי בא על ה' נשים נדות והא הכא מבואר בהיפוך דיש חילוק בנדה יש בה ב' אזהרות מה שאין כן בבהמה. ואם התוספות רי"ד ס"ל דלהלכה כר"ח דרע"ק קיבל ואף שבתות כגופים מחולקין. כמו שפסק הרמב"ם. קשה בהיפוך דמה צריכים לדון מסברא דרבע ה' בהמות חייב. הא כיון דרע"ק קיבל דבריו הרי מפורש דחייב. וגם ל' התוספות רי"ד דמה לי רבע ומה לי בא על ה' נשים. הא הפרש גדול ביניהם. דבנדה היא מוזהרת כדקתני הכא במתניתין. וצע"ג. גם קשה לי לרבה דלא קיבלה ממנו ובהמה כשבת היינו דגם בבהמה מיבעיא ליה כיון דהיא אינה מוזהרת עליו. הא במתני' (ג' פ"ה דחולין) שחטה ואח"כ שחט שני בניה סופג שמונים הרי דגם בבהמה אמרינן גופים מחולקים: