ותמיהני כו' דהא אפשר שיבוא ב"ד באחרית הימים ויראה לעשות כדבריו. וניחא לפמ"ש הר"מ, בר"א בדברים שלא אסרו אותן כדי לעשות סייג אלא בשאר דיני תורה, אבל דברים שראו ב"ד לגזור ולאסרן לעשות סייג, אם פשט איסורן בכל א"י אין ב"ד האחר יכול לעקרן ולהתירן אפילו היה גדול מן הראשונים. ואכתי לשון כדי לבטלן שכתב הר"ב, קשה, מאי כדי, אדרבא אם לא היו נזכרים מכל שכן שהיו בטלין ומבוטלין לא קיימין ולא נזכרים. ולכך אני אומר, שכשגגה יצאה מלפניו, ועירב לשון הר"א בפירושו שהוא פירש בדרך אחר. והוא, שבאמת נזכרו כדי לבטלן לדורות, שאם יאמר אחד כך מקובלני יאמרו כו', אבל אם לא הזכירו דברי היחיד היה סבור המקובל דדעת רבים היא. כו'. ע"כ. ור"י פליג אטעם שאם יראה כו':
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות · פרק 1 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fb1cd1b92c0e9c0c4d09b184410ea48d1d7553515e1b50ee23179af95bccc16