קריאה במקור

עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות · פרק 4 · משנה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וא"ת דהיכא דאפשר לקיים שניהם לא אמרינן דדחי, והכא אפשר לקיים שניהם כשלא ילבש אלא טלית של צמר. תירצו התוספ', שאין זה חשוב אפשר. ול"נ לישב, דכיון דדרשינן סמוכים למשרי כלאים בציצית, אי אמרת דאין מטילין חוטי תכלת בטלית של פשתן, א"כ כלאים דשרי רחמנא היכי משכחת לה. כ"מ:
2
ואפילו ממינו נמי פטרי ליה, דלמא אתי למעבד תכלת. תוספ'. והלכך שייך שפיר לשון פטור. ואי קשיא כיון דמדאורייתא חייב היכי מצו רבנן לעקור דבר מן התורה ולמפטריה מציצית משום גזירה ההיא. משנינן, דכל דבר שאמרו לך ב"ד שב ולא תעשה מצות עשה זו שבתורה וראו טעם לדבריהם אין זה עוקר דבר מן התורה, דממילא מיעקר ולא איהו עקר לה בידים. רש"י:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
On Your Way
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://mobile.tora.ws/

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3fb1cd1b92c0e9c0c4d09b184410ea48d1d7553515e1b50ee23179af95bccc16