רש״ש על משנה תענית · פרק 1 · משנה 3

במשנה בג' במ"ח שואלין אה"ג רג"א בז' בו. ירושלמי בסוף הלכה תני אם היתה שנה חסרה נותנין לה חסרונה כו' דברי רשב"ג ר' אומר לעולם הולכין אחר סידרה אם היתה השנה מעוברת (פי' הק"ע כגון שעיברו השנה אחר ר"ה מיד כו'. ול"נ דמעוברת היא היפך חסרה ר"ל דהיה בין ניסן לחשוון ה' מלאים כמו שפי' בחסרה. או דר"ל דהשנה שעברה היתה מעוברת ולכן יהיה מועד הגשם בשנה זו קודם ג' חשוון) הולכין אחר עיבורה. וכ"ה בתוספתא רק בחילוף הדעות. מחלפה שיטתיה דרבי תמן הוא אמר אחר סידרה וכה הוא אמר אחר עיבורה. פי' הק"ע תמן בערכין כו' ע"ש. ול"נ דמקשה מיניה וביה מ"ש כשהיתה השנה חסרה אינו משנה מסדר שאר שנים ושואלין בג' מ"ח וכשהשנה מעוברת משנה הסדר. ועי' בבבלי ר"ה (ט"ו) לענין ט"ו בשבט ר"ה לאילנות דמסקינן דאף במעוברת הולכין אחר רוב שנים. ולהגבו"א נעלמו הירושלמי והתוספתא ע"ש:

שם כדי שיגיע אחרון שבישראל כו'. משמע שיש שהולכין לבתיהם בתוך החג ועתוי"ט. וק"ל דהא חייבין בשמחה כל שמונה ועיקרה בזמן המקדש בבשר שלמים וא"כ מוכרח כ"א להיות בירושלים כל שמונה וגם שמיני טעון לינה (סוכה מ"ז). ועי' תוס' ר"ה (ה') ועמש"כ במו"ק (ט') בס"ד. ובחשבון ט"ו ימים שיגיע בהם לקצה א"י עי' בתוי"ט דבר נחמד בזה. אבל תמיהני כיון דביום ט"ו גופיה מתחילין לשאול א"כ לא ישאר רק י"ד ימים. וגם לאותן הדרים בהקרנות יעלו יותר מט"ו יום בעבור האלכסון: