סרוח. הוא דבר נפסד ומעופש והוא שימצא הפנימי שלו שאינו ראוי לאכילה ודין אלו השתי תרומות שיתנם לכהן ויתן לו הכהן דמי הגדולה שבהם כי העיקר אצלנו המוציא מחברו עליו הראיה ואוכלן הכהן שתיהם: וענין אינה מדמעת בפני עצמה. שאם נפלה האחת בחולין לא יהיה הכל מדומע אלא שיוציאנו מאותן חולין שיעור מה שנפל בהן מן התרומה בלבד:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה תרומות · פרק 3 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואין חייבין עליה חומש. מי שאכלה בשוגג כמו שיתבאר וכן השניה לפי שכל א' מהן יש בו ספק אם היא תרומה אם לאו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c100695424acf81388a1ee9ea0c27eba313ec8ab8e58b776d75500930f35d050