והרופא עושה פסחו ורואין אנו שהדברים קל וחומר
דמה אדם שמקבל טומאה מחיים וגם יש בו טומאה בחייו מעצמו כשהוא זב או מצורע, אפ"ה אבר המדולדל בו טהור, בהמה שאינה מקבלת טומאה מחיים, דאין שום בעל חי מקטו"מ [כחולין ע"ה א'], וגם אין בגופה טומאה בחייה, מכ"ש שהאבר המדולדל בה טהור וכן מסקינן חולין [פ"ט מ"ז]:
דמה אדם שמקבל טומאה מחיים וגם יש בו טומאה בחייו מעצמו כשהוא זב או מצורע, אפ"ה אבר המדולדל בו טהור, בהמה שאינה מקבלת טומאה מחיים, דאין שום בעל חי מקטו"מ [כחולין ע"ה א'], וגם אין בגופה טומאה בחייה, מכ"ש שהאבר המדולדל בה טהור וכן מסקינן חולין [פ"ט מ"ז]: