כלומר, כשהם עם התבואה נהפכה התבואה על ידיהן. אלא שקשה, דכיון שכבר נדושו נתרוקנה התבואה מהן. ולשון רש"י, הואיל וראויות להפוך ראשי השבולין בעתר על ידי הידות. דאלמלא הידות, יוצאין מבין עוקצי העתר ונשמטין ממנה:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה עוקצים · פרק 1 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא ידעתי למאי קאמר שנקראים בן, והיכן נקראו כן. והר"ש כתב, וקראן פסיגין בירושלמי ובתוספתא. ונתת אותו תרגום ירושלמי ופסיג יתיה. ע"כ:
יש לפרש כמו שכתב הר"ש, דיש באשכול פסיגים גדולים ומכל פסיגה יוצאים פסיגין קטנים. אבל לא ידעתי מאי דוחקיה דהר"ב לפרש כן, דיותר נראה לפרש דמיירי בסתם פסיגים שיש בהן גרגירי ענבים. וכ"כ הר"ש כאן:
שרביט. יוצא מן קצה המכבד כו'. הר"מ:
לכאורה מתניתין בידות מיירי כדתני רישא כל ידות כו', וכן מדתני בכולהו טמא, ולא תני מצטרף. ובחולין מייתי לדרבי אלעזר בן עזריה לענין שומר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14c3b16935f5459a905ea15f585096d77344677be319a7e852cd19b9e34d86db