קריאה במקור

ברטנורא על משנה מעשרות · פרק 5 · משנה 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
המתמד. הנותן מים בחרצנין ובזגין או בשמרים נקרא מתמד. והכא מיירי בנותן מים בשמרים דוקא:
2
ומצא כדי מדתו. לאו דוקא כדי מדתו, דאפילו נתן ג׳ כדות של מים ומצא ג׳ וחצי פטור, עד שיתן ג׳ וימצא ד׳:
3
פטור. ואע״ג דשמרים יהבי בהו טעם, פטור, דטעם שמרים של טבל לא חשיב טעם גמור אלא קיוהא בעלמא:
4
רבי יהודה מחייב. דסבר אי אפשר שיצאו כל המים לחוץ אלא נשאר חצי כד של מים בתוך השמרים, ונמצא שאלו הג׳ כדות וחצי שיצאו יש בהן כד א׳ של יין ושנים וחצי מים, והוו כיין מזוג, שכן דרך מזיגת היין. ואין הלכה כר׳ יהודה:
5
מצא יותר מכדי מדתו. והוא דרמא תלתא ואשכח ארבעה:
6
מוציא עליו ממקום אחר. אף ממקום אחר, כלומר לא מיבעיא מיניה וביה דשרי, אלא אף ממקום אחר יכול לעשר לפי חשבון היתר על מדתו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
On Your Way
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://mobile.tora.ws/

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1325f2269ccb007936ac7e26b2edb367ae16bf0263a2a3c857e50746c7b45e6c