עיקר תוספות יום טוב על משנה קידושין · פרק 4 · משנה 4

הנושא כו'. פירוש כהן שבא לישא אשה כהנת. וקאמר דצריך לבדוק משום שאנו רוצים שבנה ישמש ע"ג המזבח אבל אין לפרש דמיירי בישראל כו' דא"כ אמאי נקט כהנת אפילו חללה נמי הוי בנה כשר לכהונה. תוספ'. ועתוי"ט דלהר"ב דמפרש דוקא בערעור דין הבדיקה משום עצמו שלא ישא למוזהר עליה. ואפ"ה אין לפרש בישראל דכל שאין כאן פסול חללות א"צ בדיקה אפילו לממזרות. וכ"כ התוספ' דעיקר הבדיקה משום חללות ואגב כו'. וע"ע:

שמונה. נקט האי לישנא לפי שמפני בדיקת הד' צריך לבדוק האהרות שאין הד' נבדקות אא"כ הוא בודק שלמעלה מהן. הר"ן:

ולשון רש"י בודקים שלא היו ממזרת או אחת מהפסולות לקהל:

וכן לשון רש"י. ואע"ג דבכהן איירי, הוצרכו לפרש כאן שלא נטעה דבין ברישא בין בסיפא הנושא הוא כמו הנישאת:

שיעידו שנים שנתערב בהם ממזר או חלל או שיש בהן עבדות. הר"מ:

ולא קשיא דהא השוה הכתוב אשה כו', לכל עונשין דהא אמרינן בגמרא דכל היכא דהוא מוזהר עליה היא מוזהרת עליו שלא תשאנו וא"כ הרי היא שוה לו:

וכיון שלא הקפידה תורה עליהם ליוחסין רבנן נמי לא עביר בהו מעלה לאצרכינהו בדיקה ואפילו מחמת ממזרות ושתיקות. אלא כי אתחזק איסורא ביה אבל לחששא ולמבדק לא אצרכינהו. רש"י:

לויה כו'. דאע"ג דאין בהן חשש חללות. שאביה הוא לוי וישראל אפילו כשאמה חללה כשרה, לכהונה כדתנן במ"ו. מ"מ הואיל והצריכו לכהן לבדוק משום פסול חללות בכהונה דשייכי בה הלכך הצריכוהו לבדוק היכי דלא שייך אלא פסול ממזרת כגון לויה וישראלית. תוספ':

מוסיפין כו'. לפי שהתערובות בהם יותר. הר"מ: