כן פירש רש"י. והקשו בתוספ' דלישנא דמה היא שהוזכר כו' משמע דקאי אמאי דלעיל מיניה. לפיכך פירשו. דקאי אמהיום אם מתי. ור' יהודה סבר שדעתו לאחר הגט כל מה שיוכל רק שיחול מחיים שעה אחת סמוך למיתתו ולפיכך היא כאשת איש לכל דבריה. ולדידיה ברישא דלא תתייחד כו' לא הוי טעמא משום חששא דקדושין, דהא עדיין אינה מגורשת, אלא טעמא משום גט ישן. ור"י מספקא ליה אי מהיום ממש קאמר והרי היא כפנויה, או מעת שאני בעולם והויא א"א עד שעה אחת סמוך למיתתו. ולא הוי טעמא משום דאין ברירה, דאי משום דאין ברירה, לא היה לחול הגירושין כלל, אע"ג דהוברר הדבר לבסוף כיון דאין ברירה:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין · פרק 7 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מגורשת ואינה מגורשת. ולא תנן ספק מגורשת דכשאמרו בלשון מגורשת ואינה מגורשת, בעלה חייב במזונותיה, כדאיתא בגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d6f1a28e919f56ddd30351e89e43419039930e4ce0ffd796bd4bbc967e6d77bd