ואע"פ שזה שנתרצה ג"כ הוא ברמיזה וא"כ היינו רומז. לא קשיא דה"א כי נרמז מאחרים מה שנתרצה ברמיזה לא לסגי ד. דלמא טעה במה שנרמז לו קמ"ל. והאי נתרצה לא קאי אלא אנרמז דאלו ברומז מאי בעי טפי ומה רצוי שייך:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין · פרק 5 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במטלטלין. אבל בגטין ד"ה ברמיזה. כדתנן בריש פרק י"ד דיבמות ואיכא דאמרי כמחלוקת במטלטלין כך מחלוקת בגיטין ואימא אף במטלטלין. גמרא. ומיהו הא דגטין כשנשא כשהוא חרש, כדתנן התם כשם שכנס ברמיזה כו':
ה"ג הרי"ף בדרב כהנא:
וזה העיון תלוי בדיין. הר"מ:
מקח. וטעמא משום כדי חייו. גמרא. דאי לאו זביניה זבינא לא מזבני ליה מזוני ולא מזבני מיניה. רש"י:
[לה] לפי שד"ת הוא מה שכהן קורא ראשון ומקראי יליף להו ואיכא דמילף מוקדשתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d6f1a28e919f56ddd30351e89e43419039930e4ce0ffd796bd4bbc967e6d77bd