ויודע ע' לשון במנחות דף ס"ה פריך כלהו סנהדרי נמי ידעי וכו' ומשני דהוה כייל לישני וכו' ומכאן דקדקתי אני בעניי בס' הקטן שער יוסף דף ט"ל ע"ד על הרמב"ם שכתב וידעו ברב הלשונות וכתב מרן דסבר הרמב"ם דהוא דבר זר שידעו כל השבעים לשון. וכפי זה מאי פריך כלהו סנהדרי נמי ידעי. ובדוחק יש לישב קצת דכיון דהרמב"ם היה אצלו כמו זר נחשב דידעו כל הסנהדרין ע' לשון משו"ה סבר דהתרצן רצה לתרץ לשיטתו של המקשן שהבין דברי ר' יוחנן כפשטן. אבל לפי האמת דהסברא נותנת דכונת ר' יוחנן הוא שידעו ברוב הלשונות לק"מ דהיינו רבותיה דמרדכי דידע כלן. ומה גם דמה שתירץ התרצן דהוה כייל לישני וכו' אינו מתישב במאי דקתני ויודע ע' לשון. ועיין בירושלמי ועמ"ש בקונטריס אחורי תרעא על זה ודוק הטב:
קריאה במקור
פתח עינים על משנה שקלים · Perek 5 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 21a6a98010c594eea9f7e77bfb3e5ece1488bbfe6ba96ea80d5c5eee37030eed