[אות יד] שניהם כאחד טמאים. ואף אם אחד יש בו דעת לישאל ואחד אין בו דעת לישאל מ"מ כיון דמדינא כל א' בפ"ע ספיקו לקולא כיון דהוי ספק טומאה ברה"ר מש"ה מטמאים שניהם ואם היו ב' שבילין רה"י וא' יש בו דעת לישאל וא' א"ב דעת לישאל בזה אותו שא"ב דעת ספיקו טהור כיון דאותו די"ב דעת לישאל ספיקו לחוד ג"כ טמא תולין הקלקול בו והב' טהור. תוספתא בהר"ש (פ"ב דמקוואות) כפי הגהות המ"ל:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה טהרות · פרק 5 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות טו] תי"ט ד"ה ועשה טהרות. משום ר' יוסי. ע' במ"ל שהאריך בכוונת רבי' התי"ט בזה:
[אות טז] תו' חדשים ד"ה שניהם כאחד. שנעשו תלויות. והרמב"ם כתב הכא והככרות דשניהם טמאי' מספק וטהרותיהן נשרפות. ובמ"ל תמה דאמאי נשרפות דמ"ש מאדם א' וב' טהרות במתני' ג' בשניהם תלויות ואינם נשרפים אף דג"כ חד מהם ודאי טמאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a9d33c5f5bd43b27dda4b746d916f96468e167306f2c042486d7f8dffbc1bb9f