יכין סוכה · פרק 3 · סעיף 29

של תרומה טמאה פסול
דבעינן לכם והנך אינן ראויין ומה"ט לא שייך הכא עשה דוחה ל"ת [ונ"ל דאע"ג דכולהו מנשרפין נינהו, איצטריך כולהו דלא מבעי אשרה דאפרה אסור [כפסחים דכ"ז ב'], אלא אפילו עיר הנדחת דאפרה מותר דהרי בכלל כל הנשרפין נינהו. ולא מבעי עיר הנדחת דלא בטל, דהרי כתיב לא ידבק בידך מאומה, אלא אפילו ערלה דבטלה בר'. ולא מבעי ערלה דאסור להנות בשעת שריפתם, אלא אפילו תרומה טמאה דכהן מסיקה תחת תבשילו, אפ"ה כולהו כתותי מכתת שעוריה, וגם מדאין בהן היתר אכילה. ולכאורה היה נראה דלהכי לא נקט הכא טבל ואינך דנקט בפסחים [פ"ב מ"ה], משום דכולהו יש בהן היתר אכילה ודין ממון מדאפשר לתקנן. אבל באמת ליתא דא"כ למה צריך בדמאי לב"ה טעמא דאי בעי מפקר נכסיה דמי גרע מטבל. אלא י"ל נקט ערלה ותרומה טמאה, וה"ה כל אסורי אכילה]: