כט״ו באב. שבו כלו מתי מדבר בשנת המ׳. ובו נתבטלו אותן השומרים שהושיב ירבעם בן נבט שהיו מונעים את ישראל שלא יעלו לרגל. ובו נתנו הרוגי ביתר לקבורה. ובו היו פוסקים מלכרות עצים למערכה לפי שמאז תש כחה של חמה, שאין בה כח ליבש העצים מלחותן:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה תענית · פרק 4 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויוה״כ. שבו נתנו לוחות האחרונות, והוא יום מחילה וסליחה:
שאולים. שכולן שואלין, אפילו עשירות, שלא לבייש את מי שאין לו:
טעונים טבילה. קודם שילבשום. לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה שמא נדה היתה:
יוצאות וחולות. כמו, אז תשמח בתולה במחול (ירמיהו ל״א:י״ג):
במלך שלמה. הקב״ה שהשלום שלו:
אמו. כנסת ישראל:
זה מתן תורה. יוה״כ שבו נתנו לוחות אחרונות:
זה בנין בית המקדש. שנתחנך ביוה״כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a2b94ec149bb65baaba07b81f22242d2c8149be6cc4be432b3d0028f968b6eaa