כשם שהונייה במקח וממכר כך הונייה בדברים שנאמר לא תונו איש את עמיתו וכתוב בנ"י מהא דאמרינן בגמרא דעם שאתך בתורה ובמצות אל תונו דליפינן לי' מקרא דלא תונו איש את עמיתו למדנו שלא הזהיר הכתוב באונאת דברים אלא ירא ה' ואמרו במדרש אם הונה עצמך מותר אתה להונהו שזה אינו קרוי עמיתך ואמרינן במסכת מגילה בגמרא האי מאן דסני שומעני' שרי לבזוייה בגימל ושין ע"כ:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא · פרק 4 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם היה בעל תשובה וכו' ספ"ז דהלכות תשובה. וכולה מתני' פי"ד דהלכות מכירה סימן י"ב י"ג:
ואם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך היינו לא זו אף זו דאפילו מעשה אבותיו אין לו להזכיר. ועיין בספר קרבן [אהרן] פ"ח דפ' קדושים ובפ"ד דפ' בהר סיני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b53895ae10f85b3eb2c57024f21150c7f83f372e6173b1b46b5b6d91cab47f50