אמר כו'. וא"ת למה הוא צריך לבנות הבית, יכפוהו לבעה"ב לבנות כו'. תירץ בירושלמי, בשאינו. כלומר כשהלך למדינת הים דבכה"ג אי אפשר לכפותו, שאין ב"ד יורדין לנכסיו שלא בפניו. ודעת הרשב"א דאין כופין אפילו בישנו. לפי שלא נשתעבדו נכסי בעה"ב לכשנכוף אותו לבנותו. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא · פרק 10 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא דמי למה שכתבתי (אות ו') דודאי כשנפלו לגמרי מוטל על התחתון דאין בית בלא תקרה. אבל התם מסתמא אדעתא דהכי נכנסו תחלה שכל אחד יתקן הצריך לו והרי בעה"ב א"צ להתקרה כיון שיש גג על גבו. סמ"ע. ועתוי"ט:
וקשה דהא נהנה הוא שא"צ לעלות. ונראה דגרס ומקרה את העליה ויושב בתוכה. פירוש בעליה ולא יניח לבעה"ב לכנוס בתוכו עד שיתן לו יציאותיו. תוספ':
וא"ת אמאי אינו חסר, והלא משחיר לו כותליו בעשן כשדר שם. לפיכך כתב הרשב"א ז"ל דמהא שמעינן דכל שזה אינו נהנה אע"ג דאידך חסר פטור. שאינו אלא כמונעו ליכנס לביתו שהוא פטור. ועוד ראיה ממשנה ג' פ"ט דדוקא משום דכך כותב לו. ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c3315ebd0d414e9a00395f43f90d9a0cb448fb192c0b0efa8db89ab4c3504c84