השולח כו'. שחייבו הכתוב אפילו נאנסו. דכתיב או מת או נשבר או נשבה שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח. דמשמע הא שלח נתחייב שוב במיתתה ושבירתה. רש"י:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא · פרק 3 · משנה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמרא. ופרש"י, כשעת הגזילה:
רע"א כו'. פירשו התוס' דפלוגתייהו, דב"ש סברי שינוי אינו קונה וב"ה סברי דקונה והיינו בחסר ויתר. אבל ביוקרא וזולא מודו ב"ה לב"ש דאם הוקרה משלם כשעת הוצאה מן העולם ובהוזלה משלם כשעת הגזילה. ור"ע פליג אזול ויוקר דמשלם כשעת התביעה בין בזול בין ביוקר. ועתוי"ט:
קרא אפקיה מכללא דאין שליח לדבר עבירה כמו דאפיק מעילה וכן טביחה. הכי איתא בהדיא בגמרא. ועתוי"ט:
גמרא. ומיהו ע"מ ליטול בעינן. דשליחות יד אע"פ שא"צ חסרון. על מנת לחסרו בעינן. ולא דמי למשנה ט' דלא בעינן ע"מ לחסרו אלא בתשמיש בעלמא מחייבינן ליה. דהתם משום שואל שלא מדעת מחייבינן ליה. ולכך כתב הטור דלא מחייב אלא משעת תשמיש ולא משעת הגבהה שהרי אינו שולח בו יד כיון שאינו רוצה לחסרו:
שכן דרך היין להחמיץ בכלי חסר. רש"י:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c3315ebd0d414e9a00395f43f90d9a0cb448fb192c0b0efa8db89ab4c3504c84