לקצור כו'. דלשניהם יש קפידא. דאם המקבל רוצה לעקור במקום שנהגו לקצור, יכול בעל הקרקע לומר בעינא דתתזבל ארעאי מהקש שישאר בו אחר הקציר ואם בעל קרקע רוצה לעקור יאמר המקבל לא מצינא דאטרח שהקצירה נוחה. וכשהמנהג לעקור והמקבל רוצה לקצור, יאמר בעל הקרקע בעינא דתינקר ארעאי. ואם הבעל הקרקע רוצה לקצרו, יאמר המקבל בעינא לקושש הקש לבהמותי. גמרא. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא · פרק 9 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יחרוש. פשיטא, לא צריכא באתרא דלא מנכשי ואזיל איהו ונכיש. מהו דתימא מצי א"ל האי דנכישנא אדעתא דלא כרבינא לה, קמ"ל דאבעי ליה לפרושי ליה. גמרא:
הכל כו'. לאתויי הא דת"ר מקום שנהגו להשכיר אילנות ע"ג קרקע, שיטול האריס חלקו בפירות האילן. אע"פ שאינו טורח בהן שאינן צריכין לעבודה. משכירין. כלומר מסתמא הם מושכרין. וקמ"ל דאע"ג דכ"ע נותנים קרקע לאריס ע"מ שיקחו הן שליש ואריס ב' חלקים. ואזיל איהו ויהיב בריבעא מהו דתימא דאמר ליה האי דבצרא לך אדעתא דלא יהיבנא לך באילנות. קמ"ל דאבעי ליה לפרושי ליה. גמרא:
כשם כו'. ליתא אלא בקבלנות. דאי בחכירות. לא שייכא חלוקה. רש"י:
בתבן ובקש. אותו שנקצץ עם השבולת קרוי תבן. והנשאר בארץ קרוי קש [ועיין סוף פרק י"ז דכלים]. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c3315ebd0d414e9a00395f43f90d9a0cb448fb192c0b0efa8db89ab4c3504c84