עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא · פרק 8 · משנה 2

חצי יום כו'. זו אף זו קתני. לא מבעיא שאלה חצי היום כו' דספק גמור דאיכא למטעי שהכל ביום אחד וחשיב דררא דממונא (שבלא טענותיהם יש ספק לב"ד. תוס') ולהכי קתני בסיפא זה אומר איני יודע כו' יחלוקו. אלא אפילו שאלה היום ושכרה למחר אית לן למימר יחלוקו. ולא מבעיא בפרה אחת דספיקא רבה היא אלא אפילו בשתי פרות יחלוקו. תוספ'. וכלומר דאף בזו איכא ספק לב"ד:

אם הלויתני. והכא נמי הוה כאינו יודע אם נתחייבתי לך דלא נשתעבדו נכסי השואל לאונסים עד שעת האונס. ועתוי"ט:

ולא מדין המשנה.:

וע"י גלגול ליכא לאוקמיה כדמוקי לבבא דזה אומר שאולה כו' ישבע כו' די"ל דהא גלגול שבועה מסוטה ילפינן, ולפיכך אין מגלגלין אלא על ידי טענת ברי שלא זינתה, שאם היתה מסופקת לא היתה שותה. תוספ'. ועתוי"ט:

אבל שאל אחת ושכר אחת מוקמינן בג' פרות ומתו ב'. בחדא מודה ששאולה היתה וחייב בדמיה. והיא מחייבתו שבועה של השניה:

דאי חדא קיימא הו"ל הילך.:

דרשינן לה בפרק ז' דשבועות מ"ו מקרא.:

השוכר. משום דאמר שכורה מתה ובעי למפטר מדין שאלה, קרי ליה שוכר. אע"ג דמתניתין מתחלת השואל כו':

פטור. אפילו משבועה, מדלא קתני ישבע כמו בסיפא. וטעמא דמלתא משום דמשאיל טוען שמא. ולא דמי לשבועת השומרים והשותפים שתקנו עליהם שבועה אע"ג דטענו שמא. משום דמורי אנפשייהו התירא מש"ה רמו רבנן שבועה עלייהו. אבל בהא מלתא לא שייבא בה הוראה דמידע ידע אי שאולה אי שכורה. נ"י. וא"ת וישבע ע"י גלגול. וי"ל שאין מגלגלין שבועה בטענת שמא של התובע אלא במקום שיש רגלים לדבר. ועתוי"ט:

פירש"י ונ"י, דלמאי דמוקמינן למתניתין בשיש עסק שבועה כו' הכא נמי מוקמינן לה כגון שטענו ב' פרות שאולות והודה באחת שמתה בפשיעה, וכפר אחת, דהשתא ישבע שפיר משום מודה מקצת. ונ"ל דמשום דפירוש דע"י גלגול הוא קרוב למשמעות המשנה, להכי מפרש הר"מ והר"ב ע"י גלגול. ועתוי"ט:

והא דסתם לן תנא כסומכוס משום דבעי למתני כולתו דינא. חייב ופטור, וישבע ויחלוקו, ולא משכחת ליה חלוקה אלא אליבא דסומכוס. נ"י:

נראה שדעתו כדעת הר"מ בפירושו שכתב ישבע היסת (דאי ר"ל ע"י גלגול הו"ל לפרש אלא ודאי דאין כאן גלגול מטעם שכתבתי לעיל). תו"ע, דבפרק י' משנה ז' כתכו דבאיני יודע אם הלויתני פטור אף לצאת ידי שמים, וה"נ דכוותיה וכמ"ש לעיל. והר"ם בחבורו נראה שחזר בו. ועתוי"ט: