קרפף. לשון הרמב"ם הוא *)צלע מצלעות מרובעות מדתו בית סאתים והוא שבעים ושירים עכ"ל. עשאו שם משותף או מושאל. דלעיל משנה ג' פרק ב' פי' כדברי הר"ב שם. ונלמד מענינו:
קריאה במקור
תוספות יום טוב על משנה עירובין · פרק 5 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם יש לזו שבעים אמה ושירים כו'. וכן במשנה דלקמן מאה וארבעים ואחד ושליש וכן העתיקו הרמב"ם בפ' כ"ח מה"ש והטור סימן שצ"ח וזה סותר לפסק הרמב"ם והר"ב בפרק ב' משנה ה' דפסקו דלא כר"ע דסבירא ליה הכי אלא כחכמים דסבירא להו עוד דבר מועט המשלים לבית סאתים ממש. ובתוספות פ"ב דף כ"ג ע"ב כתבו אמתניתין דמאה וארבעים ואחד ושליש דלקמן. דאתיא כר"ע א"נ לא חש לצמצם ע"כ. אך הרמב"ם בפט"ז מה"ש כתב לשיעור של בית סאתים שהוא ע' ושירים על ע' ושירים והיינו הא דר' עקיבא וכ"כ בטור סימן שצ"ח. נראה שחזר בו הרמב"ם ופסק כר' עקיבא משום דהנך סתמי דהכא משמע כוותיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c1da7c66066be66e859cb837b313b759e90248d1a1e3599996adf015834b19bf