שילמדו ויכתבו לשון הר"מ בפירושו. אינו מן הנמנע שב"ד הגדול שבירושלים לא יהו בקיאין בכתיבה.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה גיטין · פרק 6 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תימה שנעלם ממנו הא דאמרינן פ"ק דחולין (ט"א) כל ת"ח צריך שילמוד כתב. כ"ש ב"ד הגדול. אבל בחנם נסתבך הר"מ בכך. כי אין ת"ת צריך ללמוד אלא כתב אשורי ושל ישראל והגט נכתב בכל לשון. כההיא דתנן שלהי מכלתין גט שכתבו יוונית כו'. וה"ה לכל שאר לשונות. ומי לא עסקינן הכא. דצריך לכתוב הגט בכתב ולשון שאין הב"ד מכירין בו. כגון שהאיש והאשה הם יוונים (או שנשלח הגט לארץ יון. שאין שם בקיאין בכתב ולשון עברית) או ללעוזות. דלא סגי אלא באותו לשון שמכירין בו המגרש והמתגרשת (וב"ד שנמסר בפניהם) דלהר"מ גופיה מיהת בעינן שיהו העדים מכירין באותו לשון שנכתבו בו הגט.
ולדידי אף האיש והאשה. צריכין לידע ולהכיר לשון הגט וכתבו. כדבעינן למימר בס"ד. ובהכי מיירי ודאי הכא נמי. שילמדו. באופן שא"צ לדחוק כלל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 946b672cab3804808ce32d8351ce68046f8811de29058ae05736f663f7fd472f