לחם שמים על משנה גיטין · פרק 1 · משנה 2

למזרח כתב רש"י אבל מערב א"י. א"צ גבול. שהים הגדול גבולה.

ש"מ שארץ פלשתים מא"י היא בכבוש שני. אע"פ שבכל ימי ב"ר היתה מארץ העמים. כי היתה ביד מלכי העמים. ומחוצה לארץ נחשבת. שכן מבואר. ממ"ש דוד כי גרשוני מהסתפח בנחלת ה' גו'. וארז"ל וכי מי א"ל לדוד לך עבוד ע"א אלא לומר לך. כל היוצא מארץ לח"ל. כאילו עובד ע"ז. הרי בפירוש שאינה נקראת נחלת ה'. ודינה כח"ל. כל זמן שמשלו בה עובדי אלילים. מ"מ לכנעני תחשב. ככתוב בספר יהושע. וכשבאה ליד ישראל. חזרה להיות נחלת ה' באמת. ומעת שהגיעה ביד ישראל בימי ב"ש. שוב לא יצאה מחמת ידיהם עד הגולה. ולא מצינו בכל ימי עמידת ב"ש זכר עם פלשתים. כי נכבשה הארץ לפני ישראל. ונשמדה אומת פלשתים ונעקרה מן העולם.

ובכאן חדושי הפך מ"ש רז"ל כרכים הרבה כבשום עולי מצרים. ולא כבשום עולי בבל. כי זאת הארץ לא כבשוה עולי מצרים בהחלט כלל. וכבשוה עולי בבל.

והנסין שבים רואין כאילו חוט מתוח מקפלוריא עד ים אוקינוס. ומנחל מצרים עד ים אוקיאנוס. וכל הנסין שבין שני הגבולים א"י הם. לדברי ר"י. כדאיתא בגמרא. ולכן אין גבול למערב רק אותו שקבעה לו תורה. הים הגדול ופירושו אליבא דר"י. אינו הים האמצעי הידוע. אלא הוא ים אוקיאנוס המערבי. שהוא ים הגדול המוחלט. שאין גדול ממנו. ולפ"ז נכנסין בתוך גבול זה. בין שני חוטין הנ"ל. כל (או רוב) איי אלישה תרשיש ויון. הנכללים בארצות פלגי היווני. וקנד"יאה וצופריאה. ורודוס. אולי גם ציציליאה. ונאפלוס. מאיורקה. מינוריקא. איפוקא. וכן מאלטה. וזולתם איים רבים. רוב או כל איי הים הגדול שבתורה. יחשבו לא"י לפ"ז. ואין זה מן התימה. שהרי אפילו מחוז שפניא. הוא מא"י. לפ"ד קצת מחז"ל. כמ"ש בס"ד בלח"ש שילהי חלה. אבל קושית ה"ר פטר לר"ת ל"ק. כמ"ש בחי"ג ע"ש.