כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה כו': אלו הדינים כולם בנוים על שלשה עקרים. אחד מהם ספקא דאיסורא לחומרא. והשני המוציא מחברו עליו הראיה. והשלישי הוא שלא נחייב לשום אדם בעונש מן העונשים מספק ואמרו חולקין חלק אחד ר"ל חולקין בחלק האחד שלקחו מן הגורן לפי שהם נותנים להם עכ"פ חלק אחד. וחומרי ישראל וחומרי כהנים בקרבנות לפי שמנחת כהן נאמר בה לא תאכל באש תשרף ומנחת ישראל נשרף ממנה הקומץ והשאר נאכל וכשהביא אחד מהם מנחה נקמצת כמנחת ישראל וקמצה קרב בפני עצמו ושיריה נשרפים:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה יבמות · פרק 11 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3564dbc9da93cb8a0b751243a0b6e06012db36ca2dead06e39d2b031c32a7b22