משיעשה כיוצא בו. מפני שרבה ההיתר. וסיים הר"ש אע"ג דבירק אזלינן בתר לקיטה. מ"מ חיישינן שלא יהא מן הנלקט בשביעית עכ"ל:
קריאה במקור
לחם שמים על משנה שביעית · פרק 6 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פירוש לדבריו דאע"ג דנלקט במוצאי שביעית. ובירק אזלינן בתר לקיטה. א"כ למאי צריך שיעשה כיוצא בו כי היכי דלבטיל. הא בלאי הכי לשתרי משום דנלקט בהיתר. מ"מ אסור ליקח הירק במוצאי שביעית קודם שיעשה כיוצא בו דחיישינן שמא יהא מן הנלקט בשביעית:
והא. ודאי דלהרע"ב לא ס"ל הכי דודאי לא אזול בתר לקיטה לקולא. כדכ' בהדי' לעיל במ"ג. וגם הר"ש גופיה לא ס"ל הכי במסקנא. ולא יפה עשה הרב תי"ט ז"ל שהעתיק דבריו הללו (דהוה סא"ד דהר"ש) בסתמא. כאילו כללא דמילתא דירק בתר לקיטה בין לחומרא בין לקולא. וכ"ש אחר שאין כן דעת הרע"ב כמ"ש בבירור. והרב תי"ט לא קיבל עליו רק לבאר שטת המשניות ע"פ דרכו של הרע"ב בלבד. כאשר יעד בהקדמתו שאינו חושש כאן לדעת שאר המפרשים ז"ל. ופשוט שלדעת רע"ב א"צ לחששה זו. דבלא"ה נמי אפילו נלקט בודאי במוצאי שביעית אסור כל זמן שלא נעשה כיוצא בו. ואפילו הוסיף גדולין למ"ש. לא מהני לבטולי העיקר שגדל בשביעית כדלעיל:
משנה לחם
בלח"ש דאע"ג. נ"ב דהאידנא שכיח דהתירא. דכי נמי רבי בשביעית. לשתרי כיון דנלקט כו'.
בלח"ש דאע"ג. נ"ב דהאידנא שכיח דהתירא. דכי נמי רבי בשביעית. לשתרי כיון דנלקט כו'.
משנה לחם
בלח"ש ד"ה רי"א. אחר מודה בשאינו אומנותו דשרי. נ"ב (והיינו לעצמו בלבד. ובאומנותו בכך שרי אפילו למכור וליקח דרך עראי).
בלח"ש ד"ה רי"א. אחר מודה בשאינו אומנותו דשרי. נ"ב (והיינו לעצמו בלבד. ובאומנותו בכך שרי אפילו למכור וליקח דרך עראי).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c09f68f859458c30376072064df258d3259cddfb09879e3aa68f9c834684bf39