משביע. דקרא ושמעה קול אלה כתיב, ובגמרא ילפינן דאלה היא שבועה. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות · פרק 4 · משנה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמרא דאי לאו הכי מאי קאמר. ופרש"י, בשבועה מזכיר את השם באחד מכל הלשונות הללו. וכלומר שם או כינוי. כדאמרינן בגמרא. ועתוי"ט:
בחנון כו'. דהוי כמי שנשבע בו יתברך. אע"פ שאין אלו שמותיו אלא כינויין בעלמא. היינו טעמא דבמי שהוא חנון במי שהוא רחום קאמר. ולא דמי לנשבע בשמים וארץ, דכיון דליכא מידי אחרינא דאיקרי רחום וחנון, ודאי במי שהוא חנון במי שהוא רחום קאמר. הכא דאיכא שמים וארץ בשמים ובארץ קאמר. ועתוי"ט:
חייב. דת"ר ונוקב שם ה' מות יומת, יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד בלבד, מנין לרבות את הכנויין, ת"ל איש כי יקלל אלהיו כו', מ"מ, דברי ר"מ. ומהכא שמעינן דפלוגתייהו בשם המתברך. וכ"נ מלשון הר"ב בסמוך. ולפיכך לשון בכולן דתנן, כמו לכולן. וכן מ"ש הר"ב וכ"כ הר"מ, באחד מהם כמו לאחד:
יככה אלקים כו'. לשון רש"י יככה ה' אלהים. וכן יככה אלהים גרסינן. ולדעתי ל"ג ברישא אלהים כלל. אלא יככה ה'. וברש"ל כתב וזה לשונו, הרי"ף גרס בתרוייהו שם יו"ד ה"י, ולא אלהים. אכן גם גירסא זו ישרה. וקמ"ל אף שזה קורא בתורה שם יו"ד ה"י והוא אומר וכן יככה אלהים אפ"ה הוי אלה:
הכתובה. דהא כתיב בהן ככל אלות הברית. רש"י:
פוטרין. פירש הרמב"ן ז"ל, דאע"ג דבעלמא ס"ל דמכלל לאו אתה שומע הן, הכא משום הכי פטרינן, דבעינן קרא כדכתיב ושמעה קול אלה, אבל לא ששמעה ברכה ונשמעה מתוכה קללה. הרמב"ן והר"נ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55edfdaa9a6c1e716a8d09817d05a01b57cfa2537f4fb225fe189aefc48ff4e6