א"ל תן כו' לאו דוקא שאמר לו כו' כדילפינן מוכחש בעמיתו כו'. ומ"מ בעמיתו בעינן, דאע"ג דהכחשה כל דהו אפילו בלא תביעה סגי, מכל מקום השבועה צריכה שתהא בפני עמיתו, א"נ לפני המורשה. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות · פרק 5 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
משביעך. לאו שהתורה חייבתו בשבועה ולכך משביעו, שלא מצינו שיתחייב השומר שבועה מן התורה אלא כשהודה שהוא שומר ורוצה לפטור עצמו מחיוב התשלומין, אבל לא בכופר שהוא שומר. אלא אם השביעו והלה נשבע קאמרינן:
אמן. לרבנן דס"ל מפי אחרים נמי חייב אפילו חוץ לב"ד, הוי מצי לפרושי מפי אחרים אלא איידי דלעיל, תני נמי הכא בכהאי גוונא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55edfdaa9a6c1e716a8d09817d05a01b57cfa2537f4fb225fe189aefc48ff4e6