אין אוכלין אזוב יון. הביא בתי"ט בשם המגיד דכל אלו הדינין הן בבריא שאינו נופל למשכב דהא תנן באחרון דיומא החושש בגרונו מטילין סם בתוך פיו עכ"ל:
קריאה במקור
לחם שמים על משנה שבת · פרק 14 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומנה כי התם דווקא דאיכא ספק נפשות. כדקתני טעמא מפני שהוא ספק נפשות. אבל בחולה שאין בו סכנה. צ"ע אם דוחה שבות דגזרת שחיקת סממנים. ועיין בא"ח סי' שכ"ח. ומשם מתבאר כמו כן. דאין הדברים הללו אמורים בבריא גמור. שמותר בכל. כשאינו מתכוין לרפואה. א"כ על כרחך תהא משנתינו בחולה קצת. שיש בו מיחוש שאין בו סכנה. והיינו שלא נפל למשכב. דקאמר הרב המגיד. משום דסתם נופל למשכב. יש בו סכנה. שהרי הוא כמי שעלה לגרדום לידון. אבל ודאי צ"ל דלאו בבריא ממש עסקינן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7863e0d460947468946bf47fd5071757639cf97483c1296edade20ed62f326b3