משנה לחם
בלח"ש ד"ה האלפס. הלשון מועטה. וכך צ"ל. משמע מהכא. דכלי ראשון מקרי רותח ומבשל. ולא דווקא בשעה שהעבירוהו מן האש. אלא כל זמן שהיד סולדת בו (אע"ג דאיכא למימר. דמיירי בבין השמשות דרבי יוסי. שאינו אלא כהרף עין. ומיד כשחשכה. דעדיין לא נחו מרתיחה. הוא דלא יתן כו' וכן צ"ל שזו ודאי היתה דעת הגמ"ר שהובא בב"י (סשי"ח) ולא קשיא עליה מידי. מ"מ הוא קצת דוחק. וצ"ע).
בלח"ש ד"ה האלפס. הלשון מועטה. וכך צ"ל. משמע מהכא. דכלי ראשון מקרי רותח ומבשל. ולא דווקא בשעה שהעבירוהו מן האש. אלא כל זמן שהיד סולדת בו (אע"ג דאיכא למימר. דמיירי בבין השמשות דרבי יוסי. שאינו אלא כהרף עין. ומיד כשחשכה. דעדיין לא נחו מרתיחה. הוא דלא יתן כו' וכן צ"ל שזו ודאי היתה דעת הגמ"ר שהובא בב"י (סשי"ח) ולא קשיא עליה מידי. מ"מ הוא קצת דוחק. וצ"ע).