מילא מים להשקות בהמתו. כתבתי"ט אורחא דמילתא נקט כו' אבל אה"נ דאפילו מילא מים בשביל ישראל עצמו אסור לשתות מהן עכ"ל:
קריאה במקור
לחם שמים על משנה שבת · פרק 16 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ור"ל דהא דתני סיפא אם בשביל ישראל אסור. לא תימא בשביל בהמת ישראל דווקא. והוא מר"י בתו'. אלא דמיגז גייז ליה. דלאו משום אורחא לחוד. אלא כך לימדנו ר"י ז"ל דלרבותא דהיתירא נקטיה. דאע"ג דאורחה דבהמה לשתות הרבה. ולפעמים לא יסתפקו במילוי א'. ואיכא למיחש שמא ירבה בשבילה. אפ"ה מותר בממלא לבהמתו. וכ"ש לישראל עצמו. דלא שכיח. דלא סגי ליה במילוי דלעצמו. אבל לעולם בממלא לצורך ישראל עצמו נמי. אע"ג דישראל יכול לשתות מהבור. דמטפס ועולה מטפס ויורד. מכל מקום אסור. דהא מיהא אהנו מעשיו דגוי. שיכול הישראל לשתות במקום הזה. ועדיין במחלוקת הדבר שנוי שר"ת חולק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7863e0d460947468946bf47fd5071757639cf97483c1296edade20ed62f326b3