מלאכת שלמה על משנה כלאים · פרק 5 · משנה 2

כרם שהוא נטוע על פחות פחות מד' אמות. בשלהי פ' המוכר פירות רמי דר"ש אדר"ש ודרבנן אדרבנן דהכא קאמרי רבנן רואין את האמצעיות כאילו אינם ור"ש ל"ל רואין והתם תניא אפכא לגבי מת דתניא מצאן רצופין ואין ביניהם מד"א ועד ח' יש להם תפוסה ואין להם שכונת קברות ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש רואין את האמצעיים כאילו אינם והשאר מצטרפין מד"א ועד ח' קשיא דרבנן אדרבנן קשיא דר"ש אדר"ש ומשני דר"ש אדר"ש לא קשיא הכא לא נטעי אינשי אדעתא למיעקר בינתיים הלכך לשם כרם נטע הכל וכיון דלא נטע כהלכתו לא חשיב כרם. הכא זימנין דמתרמי ליה בין השמשות ומקרי ומנח לי' בין המתים אדעתא למהדר ולפנוייה משם ושמא נאנס או שכח. דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הכא כיון דמינוויל לחזור ולפנותו משם לא מקרי קבר הלכך לגמרי נקבר לשם. אבל הכא גבי כרם מימר אמר דהי מינייהו דשפיר שפיר ודלא שפיר ליהוי לציבי הלכך רואין את האמצעיות כאילו אינם. וכ' הר"ש ז"ל דבירוש' פליג אסוגיא דסוף המוכר פירות דאר"ש ב"ר בא בשם ר"י כשם שחלוקין כאן כך הם חלוקים בשכונת קברות ואדרבא התם איפכא ע"כ. וחכ"א כרם דרואים את האמצעיים כאילו אינם דכל העומד ליעקר כעקור דמי וחומרא היא גבי כלאים רשב"ם ז"ל. והלכה כחכמים. וברמב"ם פ"ז דה' כלאים סי' ב' פסק כר"ש הפך ממה שפסק כאן בפי' המשנה. וגם שם בכ"מ אני רואה שדלג מלת כרם מדברי חכמים ולא כתב אלא וחכ"א רואין וכו' ומ"מ ממילא משתמע דהאי רואין היינו משום דהוי כרם. ופירש"י ז"ל בריש עירובין טעמא דר"ש דאמר אינו כרם הואיל וא"ל כל צרכו בין שורה לשורה להילוך העגלה והוי כיער ומותר בכלאים. ובירוש' תני אמר להן ר"ש לחכמים. אותם שאתם אומרים רואין את האמצעיות כאילו אינם הרי הן עיקרו של כרם דאולי הן היותר חשובות הלכך כולהו חשבינן כאילו אינם. וע' ירוש' דפ"ק דשביעית ד' ל"ג. וע' בנמוקי יוסף פ' הספינה ד' ר"ב. ופי' הרמב"ם ז"ל וענין רואין את האמצעיות כאילו אינם פירשו בתלמוד שהוא מותר להדלותן ע"ג זרעים מפני שהן כשאר העצים וזה ענין מה שאמר כאילו אינם ופי' להמשיכן ולהטעותן ע"ג הזרעים ע"כ. משמע דגריס מלת כרם בדברי חכמים ודקתני בתר הכי רואין את האמצעיות וכו' מלתא באפי נפשה היא: