עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות · פרק 12 · משנה 4

וקשיא דא"כ משנה זו כולה נדחית מההלכה. דדברי ת"ק נדחין מפני הקושיא האמיתית שהקשה עליו ר"ש, ודברי ר"ש נמי נדחין מפני דלעיל פסקו הר"מ והר"ב דלא כראב"י כו'. אבל הר"מ בפירושו כתב חה לשונו, אע"פ שזכרנו בפ"ג ממסכת זו שבלילה אינה מעכבת על מנת שתהא המנחה מועטת עד כדי שאם רצה לבלול אותה שיכול לבלול, אבל היתה מרובה עד שאי אפשר לבלול אותה בבת אחת אי אפשר בלא בלילה. ע"כ. ונראין דבריו דאפילו לת"ק דראב"י דלכל עשרון מביא לוג אפ"ה כל שהעשרונות יותר על ששים מתוך שהסולת רב הוא א"א להבלל יפה אפילו יהיה לו לוגים כמספר העשרונות. והשתא משנתינו הלכה הוא ומטעמא דר"ש:

וא"כ הוא אחד מט"ז בלוג. וקשה, דבפרק ג' ופרק ז' דמקואות פירש שהוא חלק מס"ד בלוג, וכן הוא בגמרא דבבא בתרא דף צ'. ועתוי"ט:

ב' וה'. תימה, דכי היכא דאמרינן גבי מנחות במשנה ג' דאם אומר חצי עשרון יביא עשרון שלם, עשרון ומחצה יביא שנים. הכא נמי נימא כי אמר לוג או שנים יביא ג', וכי אמר ה' יביא ו'. ושמא י"ל כו'. תוספ'. ולי נראה דכיון דנדבת יין לאו בהדיא כתיבא אלא מיתורא דאזרח כדאיתא בגמרא, לא נוכל לחייבו עד דפריש. ולולא דמסתפינא הייתי אומר דאין הכי נמי דחייב להשלים. ומתניתין לגופיה איצטריך לאשמעינן באיזו מן הענינים מנדבין יין. ועתוי"ט:

[יב] או כדי נסכי ג' כבשים:

או ב' כבשים ואיל:

ומשמע דכך הוא מביא. ועתוי"ט: