ב' כו'. וצריכא, דאי אשמעינן הך קמייתא, משום דאמר במחבת וקא מייתי במרחשת (משום הכי לא יצא) אבל הכא דאידי ואידי (כלי שנדר) ושהביא במחבת ואידי ואידי במרחשת אימא ידי נדרו נמי יצא. ואי אשמועינן הך משום דקא פליג להו, אבל התם דלא פליג להו אימא לא, צריכא. גמרא:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות · פרק 12 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ל כו'. יראה לי דהוא הדין נמי ברישא א"ל במחבת נדרת. אלא דבמאי דסליק אשמועינן. והוא הדין לרישא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc9660173f292226620222b234aadc1b36da655d012f8053f3d8c714f8227295