קריאה במקור

עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות · פרק 13 · משנה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

נראה שאע"פ שנתמנה לכהן גדול עדיין לא עבד, אלא שנמנו וגמרו ופסקו לו הגדולה, ולימים כשהיה לו להתחנך ולעבוד נתקנא:

יגלח. ענין תגלחת, הבאת קרבנותיו. הר"מ:

לא ידעתי למה הוסיף בירושלים. ועיין לקמן:

והכא ליכא למימר נעשה כאומר שלא אתחייב באחריות קרבנותיו, דנזיר כמה דלא מייתי קרבנותיו לא מתכשר. גמרא:

ולהכי נמי לא מחייב משום שחוטי חוץ. רש"י:

בירושלים. אבל בנוב וגבעון היו מותרים לשמש כל שכן בזמן הזה שאין שירות ואין מקדש דודאי כשר לדוכן ולקרות בתורה תחלה. תוספ' בשם תשובת רש"י:

ואין צריך לומר כו'. מכלל דבית חוניו לאו עבודה זרה הוא. ותימה. הרי יש כאן איסור שחוטי חוץ. ונראה, דנדרים ונדבות דבני נח היה מעלה. תוספ'. ועתוי"ט:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: bc9660173f292226620222b234aadc1b36da655d012f8053f3d8c714f8227295