אם אמר הן חסר הן יתר וכו'. החילוק שרצה לחלק התי"ט בשם התוספות (קד. ד"ה אלא לאו) והרא"ש (שם), בד"ה אם אמר וכו', כדי שלא תקשה משנה זו אמתניתין דלעיל דטרשין (עי' דף קג.). לא ידעתי מי הכריחו לזה, שהרי מעצמו הוא חלוק, דטעמא דלעיל הוא מפני שאין אדם רוצה ליתן מעותיו על מקום אחד ויהיה נראה כשנים ושלשה מקומות (שם) והאי טעמא לא שייך כשחסר ממש מגוף הקרקע כמו הכא:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה בבא בתרא · פרק 7 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 317770174992e89d76c4e9b30e2175874255292e86c7bc76fe7133992a20df98