מקום שנהגו למכור וכו'. הואיל והזכיר ר' יהודה במשנה דהמוליך (מ"ב) דנשנת אגב ההולך (מ"א), תני נמי הא סמוך לה דנזכר בה ר' יהודה, ואח"כ חזר לעניינו מקום שנהגו לאכול צלי וכו':
קריאה במקור
הון עשיר על משנה פסחים · פרק 4 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מקום שנהגו שלא למכור. נ"א מקום שלא נהגו למכור. כשנדקדק היטב נפקא מינה טובא בין שני הנוסחאות, דבגרסת מקום שנהגו שלא למכור שמעינן שאין המנהג נקבע לאיסור אלא א"כ שמענו שמימי קדם גערו במי שהיה רוצה למכור ולא הניחוהו, ולגרסת מקום שלא נהגו למכור משמע דכל שלא שמענו מעולם שמכרו, אע"פ שלא ידענו אם אירע מעשה שגערו במי שהיה רוצה למכור, מ"מ כבר נקבע המנהג לאיסור. כלל העולה, לנוסחא הראשונה אין לא ראינו ראיה, ולשניה לא ראינו הוי ראיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1008d08fbb5522c4ad962389a187053b706cb717b20cadc9bfbfb2ed383f5e24