אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלים עמו משלו. כתב הר"ב, ושלהם יצא לבית השריפה, ע"כ. ואדתנן בסיפא כשלא ידוע איזה נשחט ראשון סמיך, דאתיא במכ"ש, דהא התם אינם אוכלים עמו ואפילו הכי ישרף, כ"ש הכא דכבר אוכלים עמו, ומשום הכי לא הוצרך התנא להזכירו הכא בפירוש. וכה"ג י"ל בבבא דאמר להן אם אחרתי:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה פסחים · פרק 9 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עמו משלו. משום דבבבא זו לא נזכר בפירוש ששלהן יצא לבית השריפה, צריך לפרש התנא ולומר עמו משלו, דלא תימא שמשלהן אוכלין, אלא שצריכים לאכול אותו עמו בחבורה אחת אע"פי שהוא אוכל משלו ולא משלהן, ואע"ג דבבבא דאם אחרתי נמי לא מתפרש יציאת פסחו של יחיד לבית השריפה, ואע"פכ קתני הן אוכלין משלהן והוא אוכל עמהן, ולא פירש עמהן משלהן, י"ל דתו לא צריך כי ארישא סמיך דשם פירש בענין שלא נטעה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1008d08fbb5522c4ad962389a187053b706cb717b20cadc9bfbfb2ed383f5e24