מלאכת שלמה על משנה תרומות · פרק 4 · משנה 4

תורם בבינונית אחד מחמשים. דאזלי' בתר רובא דעלמא ובדין הוא דלא לתני אלא בבינונית ולא בעי תו למתני אחד מחמשים אלא משום דבעי למתני פיחת אחד מעשרה או הוסיף עשרה דתני מניינא תני נמי מניינא הר"ש שירילי"ו ז"ל:

פיחת עשרה. ותרם ממ' או הוסיף עשרה ותרם מס' תרומתו תרומה אפי' אתא בעה"ב ואמר לא ניחא לי דכיון דבאחד משיעורי חכמים תרם יכול למימר לי' אנא להכי אמדתיך ה"ר שמשון ז"ל. וכן פי' רש"י ז"ל שם בקדושין אבל הרמב"ם ז"ל פי' הפך מזה פיחת עשרה אחד מששים הוסיף עשרה אחד ממ' וכן פי' תוס' ז"ל שם בקדושין בשם יש מפרשים וק"ל שהכל עולה לסגנון אחד. לשון ה"ר יהוסף ז"ל פָחַת עשרה או הוסיף עשרה פי' אם במה שרצה לתרום כדעתו של בעה"ב טעה והוסיף עשרה וכן כשתרם בבינונית כשלא ידע דעתו והוסיף או פיחת תרומתו תרומה ע"כ:

ואם נתכוין להוסיף אפי' אחת אין תרומתו תרומה. פי' הרמב"ם ז"ל כגון שנתכוין להוציא אחד ממ"ט מתחייב זה התוספת [הגה"ה וז"ל ואם נתכוין להוסיף אפי' אחת עניינו שנתכוין להוציא אחת ממ"ט שמחייב זה התוס' בתרומה וכצ"ל:] בתרומה ע"כ. וכתב ה"ר שמשון ז"ל פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה אבל יותר מעשרה אין תרומתו תרומה ודוקא גבי שליח אבל בעה"ב תנא בפרק אלמנה ניזונית תרם ועלה בידו אפי' אחד מעשרים תרומתו תרומה:

אם נתכוין [להוסיף] אפי' אחד. גרסי' לשון זכר כדתני נמי עשרה: אין תרומתו תרומה. לשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ד ואם נתכוין להוסיף על הבינונית אפי' אחד מתשעים ותשעה אין תרומתו תרומה אלא שבספר מוגה מצאתי שהגיה אפילו אחד מארבעים ותשעה וכו'. ובירוש' פריך תמן בפ' בתרא דמעילה תנינן כולן מעלו ואפי' בעה"ב אלמא מוסיף על דבריו הוי ולא מעביר והכא קתני אין תרומתו תרומה אלמא מעביר על דבריו הוי ומשני דגבי מעילה משנטלו חתיכה ראשונה נעשית שליחותו של בעה"ב אבל במתני' הפרשתו בבת אחת עשוי' כשהוא פוחת או מוסיף ה"ל מעביר עכ"ל ז"ל. והתם בירוש' מפרש אי הוה יודע דעתו של בעה"ב ונתכוין לפחות אי הוי תרומה אי לא: