קריאה במקור

ברטנורא על משנה סנהדרין · פרק 4 · משנה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מאיימין על העדים. שלא יעידו שקר:

מאומד. שהדעת נוטה שהוא כן:

דיני ממונות. אם העיד לחייב לזה ממון שלא כדין, מחזירו לו ומתכפר:

לפיכך נברא יחידי. להראותך שמאדם אחד נתישב מלואו של עולם:

רשויות הרבה. אלהות הרבה יש וכל אחד ברא את שלו:

מה לנו ולצרה הזאת. להכניס ראשנו בדאגה זו ואפילו על האמת:

והלא כבר נאמר והוא עד. וחייבין אתם להגיד מה שראיתם:

ושמא תאמרו מה לנו לחוב. להיות מחוייבים בדמו של זה, נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:

הרי הוא אומר ובאבוד רשעים רנה. ואם רשע הוא אין כאן עון כלל:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 47febda16c4ed7481dc5d37884cfcc80174df8853b826b1df0a9ffdb3b62e83a